האם להגיש צו מניעה לפינוי זכיין המפר את הסכם הזכיינות?

הפסיקה קבעה כי אין לכפות יחסי מזכה – זכיין וכאשר המזכה הוא שוכר הנכס יש להורות על פינוי הזכיין כבר במסגרת בקשה לסעדים זמניים.

ביחס ליחסי זכיין-מזכה קבעה הפסיקה לאורך שנים, כי כאשר יחסים אלו עלו על שרטון, לא ניתן לכפות אותם האחד על רעהו, אלא ההפרדה היא מיידית, והסעד היחיד העומד לצדדים הוא סעד כספי.

בהתאם להלכה זו שהשתרשה – ההפרדה בין הצדדים היא מיידית – כבר במסגרת צו מניעה (סעד ביניים), שהרי ממילא הדין מחייב את סיומו של הזיכיון, וכל שנותר הוא להכריע בחיובים הכספיים בין הצדדים.

בית המשפט העליון עשה כברת דרך נוספת בסוגיה סיום יחסי מזכה – זכיין, בפסק דינו ברע"א 1760/15 הנדליסט ייעוץ בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ. בית המשפט העליון קבע, כי ההיגיון העומד מאחורי סיום מיידי של חוזה זכיינות במסגרת סעדי ביניים, חל הן כאשר הבקשה מגיעה מצד הזכיין והן כאשר הבקשה מגיעה מצד המזכה. בית המשפט הכיר בזכותו של המזכה לצווי עשה זמניים, אשר יחייבו את הזכיין לפנות מייד את הסניף, ויאפשרו למזכה להיכנס במקומו ולעשות שימוש בזיכיון.

בית המשפט העליון הכיר בזכותה של המזכה/הרשת לא להמשיך את ההתקשרות העסקית בין הצדדים- ואישר את ההחלטה של ביהמ"ש המחוזי בענין וקבע שאין לכפות יחסי זכיין/ מזכה, אין להכריחם לשתף פעולה בניגוד לרצונם ובמקרים כאלו התרופה הינה פיצוי כספי.

לאור האמור כבר בעת הגשת צו מניעה תהיה הפרדה בין הצדדים והצד השוכר יישאר בנכס.

צריכים סיוע או ייעוץ של עו"ד המתמחה בתחום? צרו קשר